הרמוניה - רונית יניצקי

בתערוכה מציגה יניצקי כ-34 עבודות הלוקחות אותנו למסע בזמן, דרך מקומות ותרבויות, סמלים ואזכורים של מורשות עתיקות ותרבויות קמאיות. "עבודותיה שואלות ומחפשות תשובה בין מושגים כמו הרמוניה, מסגרת, דמוקרטיה, חופש, או חוק. לעיתים הן משאירות בצופה תחושה עמומה של חשבון נפש...". כותב ארז ברזוליק על עבודותיה.
ההשראה לתערוכה היה מפגש לא צפוי עם אחיה, אילן, אמן היוצר וחי ביפן. ביקורו בישראל לפני מספר חודשים והשיחות אותן קיימו, היווה בסיס לתערוכה זו. הקליגרפיה היפנית ומשפטי הזן אותם לימד אותה עוררו בה רצון לחקור את השפעות התרבות היפנית עליה ועל סגנון עבודתה.

על משטחי עץ עגולים, מלבניים ומשולשים, מורחת יניצקי צבעי אקריליק וצבעי טוליפ מתנפחים ומכסה את משטח העבודה בהדבקות של חרוזים, בובות, חיות, צעצועים ושאר פריטים, אותם היא מלקטת ואוספת. אובייקטים אלה, אותם היא בוחרת בקפידה, היא מתאימה ומשלבת בדיוק רב בעבודותיה ויוצרת באמצעותם שפת הבעה עשירה ומרובדת השואבת השראתה מן התנועה האמנותית 
Arts and Crafts, (שפרחה באנגליה בין השנים: 1880-1910)

מדובר בעבודה סיזיפית של הדבקת פריטים וחפצים קטנים וצירופם יחדיו לכדי הגד ברור. מלאכתה הדקדקנית של יניצקי מקבלת ביטוי טכסי, מעין פולחן פרטי ומתמשך. זהו תהליך ארוך העוסק בפרטים הקטנים, בחפצים הנאספים ונאגרים בסטודיו של האמנית, אשר רק צירופם יחדיו מעניק להם משמעות וביטוי חדשים.
החפצים הללו מזמינים אותה לצייר,  להניח צבע, להניע את התהליך הסבוך הזה כולו,  על סמך רעיון ערטילאי, או אסוציאציה חופשית שעלתה בה, או לאור דימוי, שחלף במוחה.
דרך התצוגה המיוחדת אותה בחרה יניצקי להצגת עבודותיה, בסטודיו שלה בקיבוץ גבעת השלושה, מעניקה להם  מבט של קלידוסקופ עתיר מראות ודימויים הלוקח את הצופה למסע מפותל בזמן, אל סמלים ודימויים הנגזרים מתוך חיינו ועולמנו היומיומי.

זוהי תערוכתה העשירית של יניצקי (החוגגת גם שנה לסטודיו שלה) והסגנון הפיגורטיבי- פולקלוריסטי המאפיין את יצירתה, כבר נעשה מזוהה עימה ועם סגנון יצירתה. דרך ביטוי זו משמשת לה גם אמצעי להעברת מסרים לסבו- פמיניסטים ופוליטיים המצויים בעבודותיה. התמימות והחום שאפיינו את עבודותיה הראשונות פינו את מקומן, בתערוכה החדשה, לחדות ולמפוכחות.


שמשון קריסטל